אירועים:

הקמת שולחן עגול בדרום לקידום מעמד הנכה הערבי בנגב    29.11.2006

מיפוי פרויקטים בתחום שיקום נכויות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל    11.04.2005

תגובות לגבי יום לימודים ארוך ואפשרויות היישום    11.04.2005

סיור לימודי: המגזר הערבי בישראל יום עיון במכון מסאר, ג´ת (25/1/05)    11.04.2005

קורס ניהול עמותות ופיתוח מנהיגות בקרב נשים ערביות    11.04.2005

הערכת מרכז ילדים-הורים בשפרעם     11.04.2005

 

 

 

 

 

מיפוי פרויקטים בתחום שיקום נכויות בקרב
האוכלוסייה הערבית בישראל

ד´ר ח´אלד אבו-עסבה
אמירה קראקרה
מכון מסאר למחקר, תכנון וייעוץ

מטרות
ידע על מימדי ומגוון הפרויקטים השונים בתחום שיקום נכים
הבנה עמוקה לאופני ודרכי הפעולה של הארגונים השונים המטפלים בתחום שיקום נכים
איתור מספר פרויקטים מוצלחים- לעמוד על גורמים תומכי הצלחה ועל גורמים מעכבי הצלחה
תובנות עיקריות הן לסוגיות והן לפתרונות האפשריים בעקבות המיפוי
שיטת העבודה
בחירת הישובים השונים למטרת המיפוי, התבססה על מספר משתנים מרכזיים הלוקחים בחשבון את ההטרוגניות המאפיינת את האוכלוסייה הערבית בישראל:  
1. מיקום גיאוגרפי (גליל, משולש והנגב).
2. דת (ישובים מוסלמים, נוצריים, דרוזיים ומעורבים).
3. גודל הישוב (יישוב עירוני לעומת ישוב כפרי).
הישובים שנבחרו
אזור הגליל:  נצרת, כפר ריינה, יפיע, סכנין, טמרה, כפר כנא, עיר הכרמל     (דאליה ועספייה). 
אזור המשולש:  כפר קאסם, אום-אלפחם, כפר קרע.   
נגב (אוכלוסייה ערבית בדואית): כסייפה ובאר שבע. 
 עיר מעורבת: חיפה.
כלים
שלב ראשון:  
ראיונות עומק עם בעלי העניין (נותני השירות ומקבלי השירות.
מיפוי ראשוני לפי: שם הישוב,  שם הפרויקט, אוכלוסיית היעד, הגוף המפעיל את הפרויקט, מקום הפעילות,  מדוע נחשב למוצלח.
שלב שני: בחירת הפרויקטים המוצלחים
שלב שלישי: תיעוד ההצלחות
הקריטריונים בבחירת הפרויקטים
לפרויקט קיים פוטנציאל מערכתי ברמה המקומית והאזורית.
הנכים ובני משפחותיהם שותפים בהקמה, בתכנון ובהפעלת הפרויקט.
לפרויקט המשכיות והתמדה.
הפרויקט מיוחד ויש בו אלמנטים יצירתיים.
השירות אינו קונבנציונאלי בכך שאינו ניתן על-ידי מוסדות המדינה. 
עיקרי הממצאים (מה למדנו)
ישנם פרויקטים רבים מאוד בקרב האוכלוסייה הערבית, ולא כפי שמתקבל הרושם שאוכלוסייה זו אינה פעילה בתחום מתן מענה לצורכי אוכלוסייה היעד.
לרוב השירותים הניתנים מסופקים על-ידי יוזמה מקומית, במיוחד על-ידי הנכים עצמם, כאשר גיוס המשאבים מתבסס על גיוס פנים קהילתי
רוב המסגרות הקיימות (במיוחד העמותות) אינן מסתפקות במתן שירות ספציפי לנכים ולבני משפחותיהם, אלא מדגישות גם את תפקידן בתחום הסנגור על הנכה ומשפחתו, בכל הקשור בסיפוק מידע אודות זכויותיהם בחוק של הנכים ובני משפחותיהם.
היכן שאין שירות הניתן על-ידי מוסדות המדינה, בדומה ללשכות הרווחה, קמות עמותות, לרוב מטעם הקהילה עבור האוכלוסייה הנכה.
מתכנני ומפעילי הפרויקטים השונים מציינים לרוב את ההצלחה על בסיס שני מימדים: האחד, השתתפותם של מספר ארגונים במתן השירות או מעצם התמיכה בשירות. והשני, המימד של המשך השתתפות אוכלוסיית היעד בפעילות.
קיימים שיתופי פעולה בין הארגונים השונים. לרוב , פועלות לשכות הרווחה כיזם להקמתן של עמותות לשם המשך מתן שירותים לאוכלוסיית היעד.
 פרויקטים רבים מתבססים על מתן שירותים על-ידי חברי אוכלוסיית היעד (נכים למען נכים).
 ישנם פרויקטים שניתן להגדירם כיצירתיים, שניתן להעתיקם למקומות אחרים, ובכלל זה גם לישובים היהודיים.

תגובות לגבי יום לימודים ארוך ואפשרויות היישום

 
החשיבות ביום לימודים ארוך עבור בתיה´ס הערביים
חיים מחסור חמור בפעילות בלתי-פורמאלית, וביה´ס מהווה מסגרת כמעט בלעדית לפעילות עבור התלמידים הערביים, במיוחד עבור הבנות.
אחוזי המשפחות ששני ההורים עובדים הולכת וגדלה. מתן אפשרויות רחבות להשתתפות האישה בכוח העבודה.
בחלק גדול מהמשפחות, האמצעים העומדים לרשות ביה´ס עולה על אלה של המשפחות.
רמת ההטרוגניות בביה´ס הערבי גבוהה מאוד (מבחינת רמה סוציו-אקונומית והישגים).
תגובות השטח
דיונים רבים בכפרים הערביים- כנסים וימי עיון כמעט בכל כפר ואזור.
בלבול וחוסר יכולת לקבל החלטות- המנורים אינם תומכים ומובילים יחס שלילי לרפורמה בכלל וליום הלימודים הארוך בפרט- כידוע המורים הם הגורם המשמעותי ביותר להצלחה.
רצון מצידם של ראשי הרשויות להיכנס לרפורמה במטרה לגרום לשינוי, בתנאי שהם לא ישאו בהוצאות הנלוות ליישום.
מחלוקת בועדי ההורים לגבי אפשרויות היישום בשל התשתיות הפיזיות של בתיה´ס.
קשיים אובייקטיביים
תשתיות פיזיות.
- תפיסות פדגוגיות.
- גישות ניהוליות סמכותית שאינן משתפות.
- קושי בגיוס מקורות מימון.
- משרות חלקיות של מורים .
אפשרויות היישום
אין בסיס ידע אשר יכול להצביע על מידת התאמת התשתיות הפיזיות לביצוע- חשוב שיהיה בסיס ידע מרוכז בכל ישוב וישוב. חשוב להיערך לכך לקראת שנת הלימודים הבאה, לצד ההערכות הפדגוגית.
הצורך בתפיסה פדגוגית מכוונת ועמוקה שתעמוד לרשות בתיה´ס בכדי להכריע באילו גישה של יישום עליהם לנקוט בהתאם למצב הייחודי של ביה´ס.
הדבר מחייב
הערכות המשרד לאפשרויות היישום- לא להתיר זאת בידי הנהלות בתיה´ס בלבד.
גיבוש תכנית פעולה מקיפה על-ידי הנהלות בתיה´ס באישור המשרד- להעמיד מערך של מדריכים שיעזרו לבתיה´ס לגבש תוכניות כאלה.
הכוונה, פיקוח והדרכה צמודה במשך שנת הלימודים.
מערך של בקרה והערכה לבחינת מידת האפקטיביות של התוכניות המגוונות.
לא לבצע זאת בצורה גורפת בכל בי´ס בישוב במידה ואין ביה´ס ערוך לכך- יש לנסות ולבחור בתי´ס ששם מובטחת הצלחתו של המהלך.
לא להחיל את יום לימודים ארוך, לפני היערכות הרשויות המקומיות לתנאים הפיזיים שיבטיחו את תנאי המינימום. הפחד שהזמני יהפוך לקבוע. יש להבטיח יישום בקצב איטי וזהיר באיכות גבוהה על יישום מהיר ומכני באיכות נמוכה.
לנקוט במדיניות מינויי מורים במשרות מלאות- בכדי ליצור מחויבות מצידם לארגון.
מחשבה עמוקה לגבי נושא האקלים הבית ספרי. יש לדאוג שלא ייווצר זמן פנוי לא מנוצל (עודף זמן תלמיד), מחשש לאלימות.
יש לדאוג לניצול הזמן לטיפול דיפרנציאלי בתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.
מחשבה עמוקה לגבי נושא האקלים הבית ספרי. יש לדאוג שלא ייווצר זמן פנוי לא מנוצל (עודף זמן תלמיד), מחשש לאלימות.
יש לדאוג לניצול הזמן לטיפול דיפרנציאלי בתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים.

דו´ח הערכה ראשוני
קורס ניהול עמותות ופיתוח מנהיגות
 בקרב נשים ערביות
מרכז לנשים בגבעת חביבה

מחברי הדוח
ד´ר ח´אלד אבו-עסבה
פאתנה שריתח
תחילת ינואר 2005
מטרות מחקר ההערכה (שלושת השלבים):
לעמוד על תכנית הקורס בהתייחס לאפקטיביות שלו לאוכלוסיית היעד.
לעמוד על מידת שביעות הרצון של המשתתפות בקורס.
לעמוד על מידת  האפקטיביות של הקורס בעיני המשתתפות ובעיני מפעילי התכנית.
בהתייחס למטרות שהובאו, ננסה להתאים את מהלך הקורס עפ´י הממצאים שיתקבלו
השלב הראשון:
דוח מחקר ההערכה הראשוני עניינו לבחון מספר אלמנטים בסיסיים :
*תהליך ההערכות של הארגון לפתיחת הקורס.
*התוצרים המצופים מהקורס לפי מקבלי ההחלטות ויזמי הקורס.
*מבנה תוכנית (הנושאים המועברים) ובאיזה מידה מבנה זה עונה על מטרות הקורס.
*התוצרים המצופים לפי משתתפות הקורס- הצפיות של אוכלוסיית היעד.
השלב השני:
שלב זה יתמקד בתהליך העברת הגורמים האובייקטיביים (התכנים) של הקורס.
השלב השלישי:
יתמקד בתוצרים – באיזה מידה תכנית הקורס ענתה על מטרות הקורס והשיגה את התוצרים המצופים הן של יוזמי הקורס והן של אוכלוסיית היעד (הנשים המשתתפות).
מתודולוגיה:
מטרת השלב הראשון של מחקר ההערכה כפי שהובאו     במבוא:
תהליך ההערכות של הארגון לפתיחת הקורס.
התוצרים המצופים מהקורס לפי מקבלי ההחלטות ויזמי הקורס.
מבנה תוכנית (הנושאים המועברים) ובאיזה מידה מבנה זה עונה על מטרות הקורס.
התוצרים המצופים לפי משתתפות הקורס- הצפיות של אוכלוסיית היעד.
אוכלוסיית המחקר:
נשים ערביות- מנהלות עמותות ומנהלות בשירות הציבורי מכל אזורי הארץ
כלי המחקר:
לשם ביצוע השלב הראשון של מחקר ההערכה השתמשנו במספר כלים מחקריים:
1. ראיונות עומק עם: מנהלת המרכז הערבי לנשים במרכז יהודי ערבי בגבעת חביבה גברת סנאא´ אבו עסבה- ותד, ועם מנחת הקבוצה גברת מרוות עומרי
2. קבוצת מיקוד עם משתתפות הקורס
3. שאלון עמדות ושביעות רצון למשתתפות.
זמן הביצוע:
מתחילתו של הקורס (תחילת חודש נובמבר עד סוף חודש דצמבר).
ממצאים:
כללי:
א. קיימת נכונות בקרבן להמשך התפתחותן המקצועית, האישית והחברתית גם וכאשר הן אמהות ועקרות בית.
ב. המשתתפות צעירות יחסית והן בעלות מודעות חברתית וקהילתית.
ג. ישנה חשיבות רבה לאזור המגורים של המשתתפות.
צפיות של מארגנות הקורס- שתי רמות של צפיות:
הדגשת הפן של ההתפתחות האישית באמצעות העלאת המודעות לסוגיות הנשים בחברה,  כזרז וכמנוף הכרחי לשינוי חברתי.
פיתוח מקצועי ככלי לניהול טוב יותר ולשם יצירת מנגנון של שותפות ועבודה המדגישה את הפן הקולקטיבי של החברה האזרחית.
מניעי וצפיות המשתתפות:
עלו  שלושה סוגי מניעים וצפיות:
א.מניעים לפיתוח יכולות וכישורים אישיים:    הכוונה במניעים אלה, להעשיר את יכולתן האישית; קבלת תמיכה נפשית; לקבל חיזוקים; פיתוח והפעלת יכולות אישיות; הרחבת אופקים ופתיחת אופקים חדשים והגברת המודעות לחלקן בעמדות ותהליכים חברתיים.
ב.מניעים מקצועיים:  הכשרה לעבודה התנדבותית; שיפור התפקוד הקהילתי; רצונן ללמוד גישות ניהול נשיות (ניהול השונה מניהול טיפוסי גברי); והצורך ביצירתו של מנגנון המבטיח מידה מסוימת של רישות בין העמותות בחברה הערבית.
ג. מניעים חברתיים: הבעת רצון להכיר נשים אחרות לשם שינוי הרוטינה של חייהן.
מבנה ומוקד הקורס:
הקורס כולל 25 מפגשים שבועיים 6 שעות כל מפגש.
המוקד הוא יצירת קבוצה עם אווירה אינטימית המאפשרת הבאת חוויות אישיות לתוך הקבוצה.
 העבודה מתבססת על שלושה שלבים:
העצמה אישית למשתתפות כנשים, בשל היותן סוכנות שינוי במקום מתקדם.
(בהנחה שתיבנה קבוצה) חשיפה לסוגיות נשיות בחברה: מודעות, ידע, קבלת עמדות, מחויבות לשינוי.
תרגום המודעות לתוכנית עבודה ורכישת כלים לביצועה´.
סיכום ותובנות בעקבות ההערכה הראשונית
1. שיווק הקורס:
יש לרכז מאמץ ולהשקיע בעתיד בדרכי שיווק.
לחשוב על האפשרות לתאם את בנייתו של הקורס עם גורמים וארגונים הפועלים בתחום החברה האזרחית בחברה הערבית.
2. הטרוגניות המשתתפות:
יש להתייחס להטרוגניות המקצועית של המשתתפות כדבר חשוב המעשיר את הדיונים בקורס.
3. צפיות של מתכננות הקורס:
השילוב של הפן האישי וגם הפן המקצועי יותר משלימים אחד את השני, ומהווה אתגר מקצועי מצד אחד, כפי שהוא מהווה עניין בקרב המשתלמות עצמן.
4. מניעים אישיים  וצפיות של המשתתפות:
קיימת מודעות בקרב המשתתפות שהמניעים לפיתוח האישי תייצר הגברת המודעות לנקודות הכוח והאתגר באישיותן, ולבסוף הדבר יביא לחיזוק הביצוע המקצועי .
 קיימת הסכמה בין המשתתפות על קיומו של קשר בין ההתפתחות האישית לבין ההתפתחות המקצועית. דבר אשר בא בהלימה ועוזר בהבנתו והפנמתו של תהליך העבודה.
 5. מבנה הקורס:
 נעשתה מחשבה עמוקה ע´י מתכננות הקורס לגבי המבנה שלו, הן המבנה הכללי והן המוקד של תהליך הלמידה בקורס. שתי המופקדות על תכנון ובניית התכנים מסכימות כל אחת בדרכה ותפיסתה את המבנה המוצע.

המבנה כולל: ניתן לומר כי פיתוח הקבוצה כקבוצת- חשיבה מובנית נמשכת לאורכו של הקורס.
הערה חשובה:
יש לציין, את החשיבה המעניינת המדברת על ניהול נשי לעומת ניהול גברי. אנו בדעה שחשיבה זו מחייבת העמקה וליבון עמוק יותר, כך שתהפוך מאמירה וסיסמה שיווקית  לדרך ניהול המתבססת על עוגן תיאורטי ומעשי. יחד עם זאת, בחינה מעמיקה לדרך בנייתו של הקורס (על תכניו המגוונים)  ולתהליך הלמידה כדרך חווייתית ע´י יצירתה של קבוצה, מובילה אותנו למחשבה, שאכן אנו רואים כאן מודל חדש של בניית קורס ייחודי של מנהיגות נשים.

דו´ח ביניים ראשון
תקופת ההקמה וההתאמה לאוכלוסייה הערבית
ד´ר חאלד אבו-עסבה, פאתנה שריתח, דורי ריבקין
תחומי המחקר

תודתנו נתונה
מנהל מחלקת הרווחה בשפרעם וצוות העובדים
מנהלת מרכז הורים ילדים שפרעם וצוות המרכז
הקרן למפעלים מיוחדים בביטוח הלאומי

Powered by M.Marwa

Copyright © 2008 massar-jatt.Com All rights reserved